מי אנחנו
היסטוריה,
מבנה אירגוני
ועתיד
בפברואר 1980
עלו על הקרקע
12 המשפחות הראשונות,
מהן 10 משפח' יוצאי
בריה"מ ושתי
משפח' ישראליות.
כיום, הישוב
מורכב מכל
עדות ישראל.
"טל- אל" הוקמה
בראשיתה כמושב
עובדים, השייך
לתנועת המושבים.
מאחר ולא ניתן
היה להשתית
את הישוב על
משקים חקלאיים,
בגלל מגבלות
של קרקע חקלאית
זמינה ומגבלת
מכסות מים
שונה היעוד
וכיום מוגדר
הישוב ככפר
קהילתי, רשום
כאגודה שיתופית
במסגרת "המרכז
החקלאי". זהו
גוף תנועתי
המאגד בתוכו
קיבוצים, מושבים
שיתופיים
ועובדים וכן
כפרים וישובים
קהילתיים.
הרשות העליונה
בישוב הינה
האסיפה הכללית,
אשר כוללת
את כלל חברי
האגודה. זו
בוחרת בבחירות
חשאיות את
ועד ההנהלה
ואת ועדת הביקורת.
כמו כן פועלות
בישוב מספר
ועדות נוספות
כגון: ועדת
קליטה/קבלה,
ועדת חינוך
ותרבות וועדת
ביטחון. גופים
אלה יכולים
להחליט ולפעול
בכל הדברים
השייכים לתחומם,
כאשר בדברים
עקרוניים
יש לקבל אישור
מהאסיפה הכללית,
שבה יש זכות
הצבעה רק לחברי
האגודה.
כיום הישוב
מונה כ- 240 משפחות
ועוד כ- 10 משפחות
בשלבי בנייה
שונים. בטל-אל
פועלים שירותים
ציבוריים
כמו: גן ילדים
ופעוטון, צרכנייה,
מרפאה, בריכה.
יתר השירותים
המוניציפליים
נתנים ע"י
מוא"ז משגב
כמו תרבות,
בריאות וחינוך
הכולל בתי
ספר אזוריים
במשגב ובהר
גילון, אליהם
מוסעים הילדים
ע"י המועצה.
במקום קיימים
מפעלים העוסקים
בתחום האדריכלות,
תכנון בנייה,
מפעל תכשיטים,
תיכנון ופיקוח
מערכות בקרה,
שלוט ויודאיקה.
כיווני ההתפתחות
בעתיד בהתאם
לתוכנית האב
של הישוב יתבססו
על יזמות אישית
בתחומי הקמת
משרדי ייעוץ
ותיכנון, מתן
שירותים ציבוריים,
תעשייה זעירה
ומתוחכמת
ותיירות פנים.
תוכנית המתאר
של הישוב עתידה
למנות כ- 700 משפחות.
תוכנית אב
טל-אל
היישוב הקים
ועדה אסטרטגית
שחבריה המייצגים
את כל חתכי
האוכלוסייה
בטל-אל, בשיתוף
עם ועד ההנהלה
וועדת קליטה,
גיבש תכנית
אב לטל-אל ל-
20 השנים הבאות,
בעזרת יועץ
ומנחה שעיסוקו
בכך אשר נשכר
ע"י היישוב
ומוא"ז משגב.
במסגרת גיבוש
התוכנית נבחנו
כל מגוון האפשרויות
ההתפתחותיות
המכסים את
כל רובדי החיים
ביישוב, תוך
התחשבות באילוצים
כלל-ארציים
כמו תמ"אות
למיניהם (תכניות
מתאר ארציות).
תהליך זה הניב
חלופה אופטימלית
של היישוב
במישורים
הבאים:
- המסגרת הארגונית-שלטונית
של היישוב
וגודלו האופטימלי.
והיכולת לשמר
מסגרת זו.
- קליטת סוג
אוכלוסייה
בעלת הבנה
ואוריינטצייה
לישוב כפרי
קהילתי והמשמעויות
החברתיות
הנגזרות מכך
לצורך שימור
איכות החיים
בישוב.
- תכנון פילוג
דמוגרפי רצוי
של מבוגרים
וילדים לצורך
שמירה על רצף
דמוגרפי לאורך
זמן.
- צאצאים וקליטתם
ביישוב.
- קצב קליטה
אשר יאפשר
יכולת שליטה
על הנעשה בישוב
בהיבט החברתי,
הנדל"ני והכלכלי.
תוך נסיון
לשמור על קליטת
משפח' יציבות
אשר יראו את
הישוב כבית
ולא כקרש קפיצה
למימוש רווחים
אישיים.
- השירותים
הקהילתיים,
מבני ושטחי
ציבור ויכולות
הכלכליות
של היישוב.
- פיתוח עתידי
והשפעתו על
איכות החיים
והסביבה, תוך
פגיעה מנימלית
בערכי טבע
ונוף בעקבות
פיתוח ובנייה.
גיבוש תכנית
האב
לצורך חיזוק
המסקנות שנכתבו
בדו"ח גובש
ע"י המנחה
נוהל של שיתוף
הציבור לצורך
קביעת היעדים
והמטרות של
היישוב לפי
השלבים הבאים:
- סדנא שהתקיימה
בה הציבור,
לאחר הנחיה,
הביא לידי
ביטוי את יעדיו
שלו וניקד
אותו על-פי
סדר עדיפויותיו.
- חומר זה גובש
ועודכן לפי
תוצאות הסדנא
למסמך סקר
שבו הציבור
דירג באופן
פרטני את החשיבות
האישית שייחסה
כל משפחה ליעדים
על ידי מתן
משקל לכל יעד.
בהתאם לדף
נלווה שבו
פורטו בטבלה
כל המדדים
המשפיעים
על כל יעד, יחד
עם הרציונל
שעמד מאחורי
היעדים.
- תוצאות הסקר
עובדו ע"י
המנחה, ובעזרת
מדדים ומשקולות
שנתנו ליעדים
ניבנתה חלופה
אופטימלית
שהינה סינתזה
ופשרה בין
רצונות הציבור
לחלק המעשי
הנובע מאילוצים
ושיקולים
מערכתיים
פנים-יישוביים,
כלל-ארציים
ועבודת הוועדה
האסטרטגית.
- החלופה האופטימלית
היוותה את
הבסיס לתכנית
האב ותקצירה
הופץ למשפחות
ביישוב לצורך
עיון שאלות
ותשובות ובסופו
של התהליך
התקיימה הצבעה
באסיפה הכללית.
לאחר מכן ישבה
הוועדה האסטרטגית
יחד עם בעלי
מקצוע בתחום
הבנייה הפיתוח
אדריכלות
וכלכלה ומילאה
בתוכן מעשי
לביצוע את
כל הפרמטרים
המאופיינים
בתכנית האב,
כך שלטל-אל
יש מסמך מנחה
לפיתוח היישוב
ל- 20 השנים הבאות
בעל תוקף סטטורי
מאושר ע"י
כל המוסדות
הממלכתיים.
מסמך זה משמש
כתכנית מגירה
לביצוע על-פי
שלבים כפונקציה
של הזמן לכל
ועדי ההנהלה
הבאים. חלקיו
העקרוניים
עוגנו בתקנון
הישוב ונספחיו.
התקבל ע"י
מוטי שווייצר
|
בית
>
עסקים וצימרים